יש רק דרך אחת לעצורת את הטרור
ב"ה
הרב יוסף גערליצקי
יו"ר קונגרס הרבנים 'פיקוח נפש'
הלצה עממית מספרת על אדם שעמד למשפט על שרצח במו-ידיו את אביו ואת אימו. לאחר שהוכחו העובדות מעל לכל ספק פנה השופט אל הנאשם ושאל, "ומה יש לך לומר להגנתך?", השיב הרוצח מבלי להתבלבל, "אני מבקש מבית המשפט רחמים וחנינה עקב מצבי האישי הנורא, הלוא לאחרונה התייתמתי באופן טראגי גם מאבי וגם מאימי…" (וביידיש: " איך בין א קיילכעדיקער יתום..")
בימים אלו אין זו הלצה, אלא מציאות חיים אומללה ומעוותת. מכל כיוון נשמעות הטענות על "המצב התקוע" שישראל נמצאת בו, התסכול וחוסר היכולת להתגבר על הטרור הרצחני, כאשר המוצא והכיוון "היחיד" כביכול הוא "לחזור לשלחן המו"מ", ובמילים אחרות – לוותר ולסגת ולהעניק עוד ועוד מתנות לרוצחים, מעבר לכניעה ולחולשה הנוכחית בהקפאות הבניה, פינוי יהודים מבתים שרכשו, ועוד.
והאבסורד זועק לשמים: הרי במו-ידינו הבאנו למצב זה על-ידי אותה מחשבה מעוותת של "נוותר פה, נוותר שם, שיהיה קצת שקט". אנחנו שכנענו כל פלשתיני שבאבן ובסכין וברובה הוא ישיג את הניצחון והכניעה הישראלית. אנחנו מסרנו להם נשק וכוח וכסף והגדרה עצמית ותקשורת מסיתה. אנחנו הענקנו לערבים תושבי ישראל את ה"שויון זכויות" להגדיר עצמם כפלשתינים ולחנך את ילדיהם להשמדת ישראל וליהנות מ'אפליה מתקנת' והטבות לרוב על חשבוננו. אנחנו שכנענו את אמריקה ואירופה לראות בהם עם נאור ושוחר שלום שמגיעה לו מדינה, ולא לראות את מה שהם באמת – גוף טרור אנטישמי אחד גדול; אז עכשיו לבוא ולצעוק "אתם רואים שאין מה לעשות! חייבים להפסיק לשלוט בהם! סכנה דמוגרפית!" – וכל שאר הסיסמאות החלולות שכבר שלושים שנה מדרדרות אותנו לעברי פי פחת?!
טוענים אותם מפריחי הסיסמאות המסוכנות – "נו, אז הפתרון שלכם? האם לדעתכם יש להניח למצב הנורא להישאר כפי שהוא? שכל יום נרצחים ונפצעים יהודים היל"ת, על-ידי אותם רוצחים וכל כוחות הביטחון עומדים בחוסר אונים"?
חלילה וחס, תורת ישראל אוסרת לומר "ככה זה", או (כפי ששומעים בתקשורת מ'אנשי בטחון' ישראליים מלאי חשיבות עצמית) "צריך ללמוד לחיות עם זה". ידועים דברי הרמב"ם בתחילת הלכות תענית: "מצוות עשה מן התורה, לזעוק ולהריע בחצוצרות על כל צרה שתבוא על הציבור… ודבר זה מדרכי התשובה הוא – שבזמן שתבוא צרה ויזעקו עליה ויריעו, ויידעו הכול שבגלל מעשיהם רעים הורע להם, וזהו שיגרום להסיר הצרה מעליהם, אבל אם לא יזעקו, ולא יריעו, אלא יאמרו דבר זה ממנהג העולם אירע לנו, וצרה זו נקרה נקרית הרי זו דרך אכזרית…"
מי שאומר "אין מה לעשות, בכל תקופה יש איזה 'גל טרור'", ודיבורים מן הסוג הזה של "נקרה נקרית" – מגדירה אותו התורה כ"אכזרי". כאשר במשך למעלה מארבעה חודשים נשפך דם יהודי כמעט מידי יום ביומו, אנשים נשים וטף מותקפים ונרצחים ברחוב ובחנות ובבית ובכל מקום, חייבים לחקור ולהבין ולדעת ולפרסם בכל דרך אפשרית – מניין באה אלינו "צרה זו", מה הם שורשיה ומניעיה, איך ניתן לגדוע את אותם שורשים ולהלחם בתופעה זו בכל הכוח.
אין צורך להיות אנתרופולוגים גדולים או אנשי מודיעין. מספיק לשמוע מה אומר כל מחבל שנתפס, כל מפגין פלשתיני, ואפילו ניתן לשמוע זאת בדבריהם של ח"כים ערביים. הישראליים מפוחדים, לא בטוחים בעצמם, לא מאמינים שארץ ישראל ניתנה לאברהם יצחק ויעקב. עובדה – הם כבר התקפלו וויתרו ונסוגו וממשיכים לוותר עד היום. כל מה שצריך זה רק להמשיך ללחוץ, לפגוע בהם, להרוג ולפצוע, לייאש ולהפחיד, והם יילחצו עוד ועוד, ויוותרו וייכנעו יותר ויותר – עד ש(בלשון ההלכה) "תהא הארץ נוחה ליכבש לפניהם".
הנה רשימת חלקית של המניעים, ולפעמים לא רק מניע אלא גם מסייע במישרין, של כל מחבל שיוצא לרצוח יהודים, אם באבן או בסכין, באקדח או בטילים: הסכמי אוסלו, הסכם חברון, שחרורי האסירים, המשא ומתן, ה'מחוות', ההתנתקות, הקפאת הבניה, הצהרת "שתי מדינות לשני עמים" – כל אלו נחקקו עמוק בתודעתו של כל ערבי וערביה שרוצים בדמיונם להרגיש גם הם חלק מהניצחון ההיסטורי של השמדת העם היהודי בארץ ישראל (ח"ו וח"ו היל"ת). זה כל הדלק והדחיפה, הרבה יותר מ"רוח גבית".
כל מי שנכח באותן התוועדויות בהן הרבי זעק בנושאים אלו כבר לפני ארבעים שנה, ראה במוחש כיצד הרבי פשוט דיבר בדיוק על המצב הזה שבו אנו שרויים כיום! לפעמים אפילו חלק מהחסידים לא הבינו את על מה ולמה זועק הרבי כ"כ מעומק ליבו הטהור, כשהמצב אז בשטח לא היה נראה ממש נורא. עכשיו כולם מבינים שהרבי פשוט ראה הכול בעיניו הקדושות, מה שאנחנו חשים על בשרנו כעת, הרבי ראה דרך ההלכה בשלחן ערוך סימן שכ"ט. הרבי זעק כמי שרואה מול עיניו את הסכין הננעצת בליבו של היהודי ההולך לתומו ברחוב!
ובאמת הרבי אמר זאת מפורשות, בשיחתו המפורסמת עם ר' יוסף אלימלך ניימן, בה אמר הרבי בצעקה ובכאב "אני רואה מול עיניי את הסכנה לכל העם היושב בציון, בירושלים, בעין חרוד ובתל אביב, ע"י מסירת שטחי ארץ ישראל לנכרים, ולכן לא שייך שאשנה דעתי בזה". הרבי ראה איך כל דיבור וכל העלאה על הפרק, אפילו לא ברמה ההצהרתית, רק דיון והתעסקות באופציה של נסיגה וויתור בעקבות לחץ וטרור, יש לו רק משמעות אחת – התגברות של הטרור, עוד פיגועים, עוד מתאבדים ועוד שפיכות דמים. אין כל אפשרות אחרת!
שלושים שנה של פיגועים ושל טרור בכל צורותיו השונות – האם פעם ראינו תושבי כפר ערבי מגורש, האם בקו עימות כלשהו ראינו את האוכלוסייה הערבית כמכלול, סובלת מהעימותים והפיגועים שהם מייצרים? מעולם לא. לעומת זאת ראינו בעקבות הטרור עשרות יישובים יהודיים מפונים באכזריות, בתי כנסת נהרסים וחיילי צה"ל נסוגים בכניעה תחת אש. מה מפסיד הערבי במלחמתו ובאכזריותו? הרי הוא ממשיך לקבל סיוע מאיתנו (או מהעולם באמצעותינו) בחשמל, כסף ונשק ועוד ועוד. הרי זה מבחינתם Win Win Situation. הם יכולים רק להרוויח, ואם ילחצו ויגבירו עוד את הטרור ירוויחו עוד יותר.
ושאלה קשה יותר – כאשר כולם רואים בדיוק לאן הביאו אותנו אוסלו וההתנתקות, כיצד צה"ל עומד חסר-אונים מול ההסתה הפלשתינית, המנהרות הממשיכות להיחפר, התעצמות האויב הולכת וגדלה ברמות מפלצתיות, ודם יהודי נשפך כמים. האם מישהו מהאחראים לאוסלו ולהתנתקות הועמד לדין? האם נשמעה חרטה של ממש מאחד מהם? האם נעשה לפחות חשבון-נפש? להיפך! הם ממשיכים לצעוק "אנחנו יתומים! המצב קשה! אין מוצא! חייבים לוותר!"
יש רק דרך אחת לעצור את מעגל הדמים. לגדוע את המניע ואת הרצון העיקרי של הפיגועים, לעקור את השורש והמנוע של כל תעשיית הרצח והטרור הזאת: כאשר פושעי אוסלו וההתנתקות עצמם, המכהנים עד היום במשרות מפתח בישראל, יעמדו מול כל העולם ויכריזו "אשמנו בגדנו, עוינו וחטאנו" – כל הדרך של מו"מ וויתור הייתה טעות נוראית מתחילתה, אנו מקבלים את האחריות עלינו על כל הדם שנשפך בעקבות טיפשותנו! מעתה כל שטחי ישראל יישארו לנצח תחת שליטת ישראל, בלי כל התחשבות באף מצב שהוא או בהכרזות אומות העולם. זה לא נתון לכל מו"מ שהוא!
אנו כחסידי הרבי, חייבים להמשיך לדחוף לסדר היום בכל דרך שהיא את התביעה הבלתי-מתפשרת לעשות סוף אחת ולתמיד לכל הדרך המסוכנת הזאת. לא מה שמכונה "ממשלת ימין" ולא הצהרות סרק של "מלחמה בטרור" יפסיקו את הטרור. רק הצהרה ברורה והיסטורית שתם עידן המו"מ, שהמשוואה השקרית של "שטחים תמורת שלום" לא קיימת יותר, שלא תהיה לעולם מדינה פלשתינית, שהסכמי אוסלו וכל המשתמע מהם בטלים ומבוטלים.
אחת הדרכים לעשות זאת, כפי שהורה הרבי, היא פרסום בכל האמצעים של פסק-הדין שעליו חתומים כל גדולי רבני ישראל, שכל מו"מ על מסירת שטחים הוא סכנה לעם ישראל (על-פי שלחן ערוך סימן שכ"ט), שהיא הלכה שבשנים האחרונות גם מי שמגדיר עצמו כמי "שאינו מחוייב להלכה" (חלילה) מבין במוחש עד כמה היא מדויקת ונכונה, לדאבוננו. הרבי הבטיח לנו ש"אמר מלכא עקר טורא" – שפסק-הדין ופרסומו בכוחו לשנות את המציאות בעולם, מן הקצה אל הקצה. על כל אחד ואחת מאיתנו לקום ולעשות מה שביכולתו, למען חיינו וחיי ילדינו, וחיי כל העם היושב בציון. בנפשנו הדבר, כפשוטו ממש. התורה דורשת זאת מאיתנו. הרבי מצפה מאיתנו. בעזרת ה' נעשה ונצליח.